מאמרים

מדיניות העזרה של ההורה הישראלי - המשך המאמר


לא לגמרי ברור מה הסיבה שזוגות צעירים והורים לזוגות כאלה כל כך רוצים להגיע לדירה מהר ככל שניתן, אפשר לייחס זאת לעבר העגום והתלוש של היהודים, אפשר לייחס זאת לגלות ולשואה או סתם לשמרנות ופוריטניות, אבל משהו בדי אן איי הישראלי מבקש את ארבע הקירות שיהיו שייכים לך כמה שיותר מהר, כמה שיותר צעיר וזה ייתן שקט לקראת הבאות ואפשרות לסמן וי על משימה ונקודת ציון חשובים.
יפה מן הצד השני לראות את הערבות ההורית שאין שנייה לה בעולם. הורים, גם ממעמדות חברתיים נחותים באופן יחסי, משקיעים משאבים לא קטנים על מנת לתת קרש קפיצה לדור הבא ובהחלט מצליחים לאסוף שקל לשקל לאורך חייהם על מנת לייצר משהו עם בסיס שיוכל להוות נקודת התחלה לילדים. ההורה הישראלי, מקים כספת דימיונית אשר בה הוא מאפסן את כל החלומות שלו עבור הילד שלו ובה הוא מנהל מערך כלכלי זהיר ומחושב אשר עתיד לשאת פרי ביום מן הימים ולאפשר לילד לצמוח ולגדול עם קצת פחות חשש וקצת פחות לחץ להישגיות. בחלקים ניכרים מן העולם המערבי, שונים הדברים במהותם וההורה האירופאי האמריקאי או האוסטרלי, לא מרגיש את אותה מידת מחוייבות שיש להורה הישראלי ליצירת עתיד טוב יותר לילדים שלהם. זאת היא הברכה שלנו כיהודים ישראלים וזו כנראה גם הקללה, העצב הכאב והיופי שזורים זה בזה.

חזרה לחלק ראשון